ברטנורא על משנה חולין ו׳:ה׳

5 נִתְעָרֵב בְּיַיִן. שֶׁהוּא אָדֹם וְאֵין מַרְאֵה הַדָּם נִכָּר בּוֹ:

6 רוֹאִין אוֹתוֹ. יַיִן: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה מַרְאִית דָּם נִכָּר בַּמַּיִם כְּשִׁעוּר זֶה, חַיָּב לְכַסּוֹת:

7 נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה. דְּלָאו בַּר כִּסּוּי הוּא, וְרֻבּוֹ דַּם בְּהֵמָה:

8 אוֹ בְדַם הַחַיָּה. בְּדַם הֶקֵּז שֶׁל חַיָּה:

9 רוֹאִין אוֹתוֹ. שֶׁאֵינוֹ טָעוּן כִּסּוּי: כְּאִלּוּ הוּא מָיִם. וְאִם הָיָה הַדָּם הַזֶּה שֶׁל שְׁחִיטַת חַיָּה וָעוֹף נִכָּר בּוֹ, חַיָּב לְכַסּוֹת:

10 אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. וַאֲפִלּוּ אֵין מַרְאִית דָּם נִכֶּרֶת בַּמַּיִם כְּמוֹת דַּם בְּהֵמָה זֶה, אֵין דַּם הַחַיָּה בָּטֵל. דְּקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה מִין בְּמִינוֹ לֹא בָטֵל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: